שבועות בלבן... עדכון שני ששלחתי במייל ליקיריי

לכל יקיריי

רציתי לעדכן אותכם קצת על מצבי בימים האחרונים ושוב מתנצלת שאין ביכולתי לדבר עם כולכם טלפונית ובצורה אישית כפי שהייתי רוצה....

בשבוע שעבר עברתי את הכימוטרפיה הראשונה. סה"כ הימים שאחרי היו בסדר, קצת בחילות, וצרבות, טעם של ברזל בפה, מעט עייפות ובעיקר הקשבה לקצב החדש של הגוף שנכפה עלינו.

ביום  שני ניסיתי לחזור לעבודה בפרלוד וכנראה  שקצת מיהרתי, אחרי כמה שעות התעייפתי וחזרתי לבית מותשת. בימים שאחרי ניסיתי לעבוד מהבית והקשבתי יותר לגוף ולקצב המנוחות שהוא דורש.

הבנות בחנו אותי בכל יום , לראות מה השתנה וכשראו שאני בסדר נרגעו והמשיכו בפעילותם כדרכם של ילדים.

ביום רביעי, עבדתי בבוקר והלכתי לנח צהרים וכשקמתי הרגשתי שאני חלשה והייתי צריכה לדחות את תכניות אחה"צ עם יערה (לקנות לה בגד ים חדש).

יותר מאוחר מדדתי חם ולהפתעתי וחרדתי המדחום הראה 38.8 מה שאומר שצריך לפנות למיון ולאשפוז (מעל 38 מעלות, אלו ההוראות). התייעצתי עם אונקולוג תורן וסיכמנו שאפנה לטרם במודיעין ואבצע ספירת דם ולפיה נחליט מה לעשות.

כשספירת הדם הלבנה הראתה אפס כדוריות דם לבנות, לא היה ספק שעליי להתפנות ומיד להדסה ולאישפוז. כמובן שזה לא היה צפוי והכניס את כולנו למתח ולחרדה, אבל לא היתה ברירה....

וכך הגענו למיון ותוך שעה העלו אותי לאשפוז במחלקה האונקולוגית. המשמעות של אפס כדוריות לבנות היא שמערכת ההגנה של הגוף לא עובדת ואני חשופה להידבק מוירוסים חיידקים, התעטשויות....

אז זהו, מיום רביעי אני כאן, מקבלת זריקות להעלות את הכדוריות הלבנות וקוקטייל של אנטיביוטיקות לכיסוי כל הזיהומים האפשריים.

התופעה הזאת של צניחת הכדווריות הלבנות מוכרת וידועה והחל מהטיפול הכימטרפי הבא אקבל זריקה בשם נאולסטין, 24 שעות אחריי הכימו והיא אמורה לשמור על רמת הכדוריות הלבנות שבגופי ולייצר במח העצם חדשות.

זה המצב ולצערי לא בטוח שאת שבועות אחגוג בבית,, אני נחה, קוראת ספרים, מארחת קצת אנשים  כשיכולה (מתנצלת שלא את כולם, לא מבינה למה כולם רוצים לבוא, כשאני כ"כ רוצה לצאת :)

צריך לקחת בחשבון שגם זה יכול להיות חלק מתהליך ההחלמה ולקבל גם אותו באהבה.

אתמול קרן האחות האונקולוגית המקסימה של מכבי אמרה לי לעשות דמיון מודרך ולדמיין שהגוף שלי מתמלא כבדוריות לבנות, אז לכבוד החג הלבן, ועוגות הגבינה הלבנות, שלחו לי בדמיונכם כדוריות דם לבנות :)

אני מקווה שהמייל הזה לא מעציב אתכם, אני באמת בסדר ומאמינה ששום דבר לא קורה סתם וגם אם כרגע לא רואים את הסיבה, היא קיימת ומכל דבר צריך למצות את הטוב.

אז הנה כמה נקודות טובות שכבר יצאו לי מזה:

קניתי לפטופ לשעות שאבלה בטיפולים (עד כה לא הרשתי לעצמי)

קניתי עשרה בדי ציור גדולים ואני מתכננת לציר עליהם בכל פעם אחרי טיפול ובסוף ליצור תערוכה של המסע להחלמה או משהו דומה (יש לנו עוד זמן למצוא את השם)

אני לומדת להאיט את הקצב ולהקשיב למה שהגוף דורש, ובמרוץ המטורף של החיים זה לא רע להאיט מעט ולהנות מהדברים הקטנים היפים

אני מקבלת  כ"כ הרבה תמיכה ואהבה ממכם אנשים קרובים ואני מרגישה שזכיתי!

אז  באוירת החג מאחלת שותהנו מעוגות הגבינה, ממשחקי המים, מהבגדים הלבנים ופירות הארץ, זכרו ששום דבר לא מובן מאליו וחבל לבזבז אנרגיות  על שטויות

אוהבת אתכם

חג שמח

שלחו לי הרבה לבן במחשבותכם

אורלי 



" שלחו לי הרבה לבן במחשבותכם"...  (ציורי"מעוף", אקריליק על בד 80*100 ס"מ)