יום שלישי, 5 ביוני 2012

שבוע לפני הטיפול הכימוטרפי השני - עדכון ליקיריי


הי
שוב אני מוצאת את עצמי מעדכנת אתכם במייל וחושבת לעצמי כמה טוב שקיימת האופציה הזאת ולא צריכה לשלוח יונת דואר שתגיע אחרי שהכל יעבור :)
אז שמחה לבשר שבימים האחרונים הרגשתי מצויין, כמעט כרגיל ועשיתי את כל אותם פעולות רגילות שאנשים עושים ביומיום (ובד"כ מקטרים עליהם) בהנאה מרובה -כביסות, בישולים, שיעורים עם הבנות ואפילו ארחנו חברים לקפה ועוגה בשבת. ביום ראשון חזרתי לעבודה וקיבלו אותי בצורה חמה ואוהבת וזכיתי להמון שבחים על ה"לוק" החדש (ואני תמיד חשבתי שיש לי שיער יפה, למה לא אמרתם כלום עד עכשיו... :)

אתמול בבוקר עשיתי ספירת דם לקראת הטיפול המתוכנן ליום רביעי ואח"כ עבדתי מהבית ותכננתי לעבוד גם היום, אלא ש... כרגיל, מישהו מראה לי ומלמד אותי ששום דבר לא וודאי ואין לעשות תכניות מרחיקות לכת (מן סוג של שיעור עבורי...).
אחרי שעבדתי, נחתי קצת ובערב נסענו להופעה של רותם בביה"ס שלה בת"א  שהיתה מקסימה ונוכחנו לכמה שהם גדלים ומתפתחים בתחום המחול. לצערי, לאט לאט הרגשתי שעייפות וחולשה משתלטות עליי וקשה היה לי להחזיק את עצמי ולבית הגעתי מותשת וכמהה לישון, לא לפני שבדקתי את תוצאות הדם מהבוקר וגיליתי ששוב הכדוריות הלבנות והנטורפילים ירדו בצורה משמעותית, מתחת לסקלת המינימום הדרושה וזה היה ההסבר לתשישות הגדולה שנחתה עליי בערב.
לשמחתי לא היה לי חם (!!!) אז את הלילה יכולתי להעביר בבית במיטה הרכה ולהמנע מאשפוז נוסף. בבוקר התייעצתי עם האונקולוגית שלי שאחרי שראתה את תוצאות בדיקות הדם, החליטה לדחות את הטיפול ליום ראשון בתקווה שעד אז אתחזק והכדוריות שוב יעלו.
אז הנה אני מבקשת ממכם לשלוח לי שוב כדוריות לבנות, (מי בדמיון, מי בתפילה, מי בתטא הילינג ומי באמונה של הרפואה... בפעם שעברה זה עבד והם זינקו, אני מאמינה שבזכות כולכם והכל ביחד:)
אז כן, הייתי מבואסת בבוקר, כי שוב נוכחתי שברכבת ההרים הזאת נכונו לי עוד ירידות ולעיתים ממש ומיד אחרי העליה... והנפילה לא נעימה...אבל כמו שנעמה היקרה אמרה לי בתחילת הדרך, שגם כשיהיו נפילות ליפול עם הפנים למעלה... כך עשיתי ועם קצת מנוחה ומחשבה נוספת התעודדתי ובחרתי לראות את הטוב שבמצב -
אז הנה אני לומדת לזרום עם מה שיש ולהבין שלא הכל בשליטתנו ושלא ניתן לתכנן דבר בוודאות (עד לפני חדש היתה לי אשליה שכן...) ושמחה שיש לי עוד כמה ימים להתחזק לפני הטיפול הבא, ובעיקר שמחה בשביל עמי שמחר חל יום הולדתו  ובמקום לבלות אותו איתי במחלקה האונקולוגית צמוד לקוקטייל הכימוטרפיה... נוכל לעשות משהו משפחתי נחמד ביחד.
אז זהו, נכון להיום אני במנוחה, מדמיינת כדוריות לבנות ומקווה להתחזק שוב לקראת הטיפול ביום ראשון.
מאחלת לכולכם סוף שבוע נעים (אוטוטו מגיע)
ולבחור להיות אופטימיים כל הזמן, כי מחשבה יוצרת מציאות וכדאי שתהיה מתוקה ונעימה עד כמה שאפשר,
באהבה
אורלי

2 תגובות:

  1. אורלי יקירתי,
    את מדהימה אותי בכל רגע יותר ויותר... כל כך מעצימה בעוצמתך,כל כך חיובית,אופטימית ונפלאה.
    אוהבת את הדרך שלך בהתמודדות, אוהבת את המילים הנעימות, העדכון השוטף והבלוג הנפלא.
    את מרתקת ממש!!
    מאחלת לך ימים טובים,מלאים בעשיה בונה ומעצימה
    אוהבת אותך,מחזקת ומחבקת חזק!!
    אורית שיר

    השבמחק
  2. תודה אוריתה יקרה, כמה כיף לשמוע, יודעת שאת שם עבורי, תודה!

    השבמחק