יום שישי, 22 ביוני 2012

יום הולדת שמח במסע

ואוו, חגגתי אתמול את יום הולדתי ה-46, שחל ביום הארוך ביותר בשנה (כך שנהנתי מיומולדת ארוך במיוחד :)
לכבוד יום הולדתי רוצה לומר בעיקר תודה!
"תודה על כל מה שבראת 
תודה על מה שלי נתת 
על אור עיניים 
חבר או שניים 
על מה שיש לי בעולם "... (מילים, עוזי חיטמן)



ובמילותיי שלי:
תודה אלהים שנתת לי חיים,
תודה על המשפחה הנפלאה והאהובה שיש לי ועל הבית החם.
תודה על החברים הנפלאים שמקיפים אותי כל העת (שרון שבילתה איתי את הבוקר והצהרים ועשתה לי את היום (!), מרגלית חברת ילדותי היקרה, שהגיעה מירושלים בערב, וכל האחרים שרצו להגיע והייתי צריכה להדוף כי נגמר לי הכח...)
תודה לכל המטלפנים, המסמסים, ששלחו איחולים וברכות ליום הולדתי ולחיים בכלל (חזרתי הביתה ונדהמתי לגלות שרק בפייסבוק חיכו לי כמאה מיילים אישיים ועוד עשרות תגובות על הקיר, כולל מחברים וקולגות מפרגנים, שמעבר לים, זה משמח וכלל לא מובן מאליו עבורי).


תודה על היכולת לנשום, לראות, לשמוע, לטעום (אפילו אם זה מעורבב קצת בטעם של ברזל, שהולך ונעלם ככל שמתרחקים מטיפול הכימו), לעמוד על שתי רגליים, ללכת, לחשוב ובעיקר בעיקר להרגיש ! 
תודה על הכישרון והיכולת ליצור בצבע ובמילה שמאפשרים לי לגעת באנשים, זה מרגש להיווכח בכך (בכל פעם מחדש !)
תודה שהתחזקתי השבוע, שיכולתי לעבוד ולחזור לשגרה כמעט רגילה... וביום הולדתי להנות מארוחת בוקר מפנקת, מסרט טוב - "מים ואהבה" (מומלץ לנשים, פחות לגברים ופחות עוד יותר ליוצאי צפון אפריקה שבהם :) ומסתם להלך בדיזינגוף סנטר כמו ציפור חופשיה שיצאה מהסגר (אחרי שבועיים וחצי שכמעט לא יצאתי מפתח הבית).


תודה על המסע הזה שלמרות הקשים המלווים אליו, מאפשר לי לעצור, להתבונן וללמוד דברים חדשים על החיים ובעיקר על עצמי. תודה על כל אלה ועוד הרבה ששכחתי להזכיר, ושאנחנו נוהגים לקבל כמובן מאליו והם לא...


מאחלת לכולכם
שבת שלום וסוף שבוע מלא באור ובאהבה
אורלי


ציור לא חדש שלי ואופטימי הקרוי:  "מחר", אקריליק על בד 120*150


ועוד קצת יומולדת...

ביום שישי חגגתי את יום הולדתי בחיק המשפחה הגרעינית. בערב נסענו ליפו המקסימה והרומנטית, הספקנו לתפוס את הרגעים היפים בהם השמש צובעת את השמים בשלל גוונים ומייצרת אבסטראקט נפלא של טבע, עד שהיא נושקת לקו המים ואט אט נבלעת בתוכו ומותירה אפלוליות של לילה וירח תלוי מקשט.
טיילנו בטיילת החדשה והמדהימה ששומרת על צביון אוטנטי של העיר ומבניה, ישבנו במסעדת דגים מצויינת "הזקן והים" שהעמיסה על שולחננו מגוון אינסופי וטעים של סלטים ואח"כ הגישה דגים טריים מן הים. מולנו  נפרש הנמל בשלל סירות הדייג שלו והאוירה היתה קסומה. הבנות ועמי הכינו ברכות לכבוד המאורע שהשנה היו מרגשות במיוחד וגרמו לי לדמוע מאושר, שוב אמרתי לעצמי, עד כמה בורכתי במשפחתי היקרה וכמה בגרות ואהבה הן מגלות במצב החדש.
עמי שבד"כ לא ממהר לכתוב, הקדיש לי ברכה מרגשת (בנוסף לעוגת גבינה מדהימה שהכין) ולבשם שקנה. 
אח"כ צעדנו לאורך הטיילת אל חוף הים, שכבר בבית זממתי להיכנס אליו ולכן שריינתי בתיק מבעוד מועד מגבות בגדי ים ובגדי החלפה לכולם, (אמרתי לכם שכדאי לחיות את הרגע ולמצותו עד תם), אבל בספו של דבר המזימה כשלה כיוון שהמים היו קררררים (צריך לדעת גם מתי לוותר...). בכל מקרה, חזרנו לבית בשעת ליל, עייפים, שבעים ומרוצים מאוד.
מעלה קצת תמונות לשתף אותכם ברגעי היום הקסומים



רותם ויערה המתוקות בחוף הים ביפו

אמא גאה, רואים נכון?
עם עמי שאפילו הסכים להצטלם לכבודי :)

"רגע לפני שקיעה"...רגעים קסומים בהם השמש צובעת את השמים בשלל גוונים

סירות הדייגים בנמל יפו, מראה קסום בשקיעה, מומלץ!


תגובה 1:

  1. אורלי יקירתי,
    שמחה במיוחד שחגגת את יומהולדת הכי טוב שיש.. מאחלת לך שנה מלאה בימים יפים כאלה!!!
    שבת שלום!!! מחבקת!!

    השבמחק