יום שלישי, 2 באוקטובר 2012

עדכונים בין החגים

חלפו כמה שבועות מאז שכתבתי.  הימים ימי ראשית הסתיו, מזג האוויר משתנה ואתו גם אני מתניידת בין השמחות, התהיות, הפחדים, החוזק, החולשה והתקווה.
ביום שלישי הבא אני אמורה לעבור את הניתוח בבית חולים אסותא בראשון לציון וסביבו הייתי צריכה לעשות הרבה בדיקות והכנות (בדיקות דם, אקו לב, א.ק.ג, צילום חזה, MRI'סימון הגידול בקליפים) ומחר פגישה עם המרדים ועם מתאמת הניתוחים באסותא. ביום חמישי אנחנו נוסעים לצימר ברמת הגולן ומקווה לנשום עמוק נופים, אויר וניחוחות משכרים, שיגיעו איתי עד לניתוח ויתנו לי כוח לעבור אותו בקלות יחסית.
סוף סוף חזרתי לצייר (!) ומעלה כאן ציור חדש שקראתי לו "ממעמקים", ולא אוסיף עליו פירושים נוספים... מיד אחריו ציירתי ציור נוסף (שאולי אעלה בהזדמנות אחרת) ומקווה שהם מהווים את הסנוניות הראשונות שמבשרות את פרץ היצירה (חלמתי על תערוכה בסוף המסע, זוכרים?!)
הימים כאמור מאוד עמוסים בבדיקות ובבירוקרטיות מן הצד האחד ובחגי תשרי ובמפגשים משפחתיים וחבריים מן הצד השני  ובין כל אלה מנסה לעשות עבודה עם עצמי ותוהה על המשמעויות של התקופה ושל מה שאני עוברת, אנסה לשתף אתכם בחלקם: התפטרתי מעבודתי ולקחתי "חפש" לעצמי כדי לעשות דברים שאני רוצה ואוהבת , אבל האם באמת אני יודעת מה אני רוצה? (ולא מה צריך/מקובל/ראוי ש...) ומתי בפעם האחרונה חייתי מתוך חפש? והאם אני באמת מסוגלת לחיות את רצונותיי ואת החפש מבלי נקיפות מצפון על מה שבחרתי לעשות ומן הצד השני על מה שלא עשיתי או על מה שבחרתי לוותר?!
נושא אחר שמעסיק אותי הוא מושג ה"נשיות", מהי? ומה משמעותה מעבר לסממניה החיצוניים? וכיצד היא באה לידי ביטוי כאשר ביטויי החיצוניים (שיער/חזה) נעלמים?! 
ומהו ה"אושר" הנכסף שאנו מייחלים לו ומאחלים אותו מידי שנה לאחרים? האם הוא משהו גדול, עמוק ונשגב שנתברכו בו רק ברי מזל מעטים? או שמא הוא רגעים קטנים וקסומים שיש לכולנו ואנו נוצרים אותם איתנו במסע של החיים?
אין לי תשובות מוחלטות כרגע, ואולי התשובות הן אישיות ומשתנות בין אנשים שונים, אבל המסע שאני עוברת, נוגע בכל אלה ומפגיש אותי עם אותם מקומות ואני מאמינה שבסופו של דבר אמצא את התשובות שנכונות לפחות עבורי...
ולסיום, הציור החדש שציירתי ושיר מקסים של קובי אפללו שנראה לי מתחבר גם לציור וגם להרהורים שהעליתי...
המשך חג שמח, ימים בהירים ושמחות קטנות כגדולות לכולם !

"ממעמקים", אקריליק על בד 100*100 ס"מ

ים הרחמים 
מילים (ולחן) : קובי אפללו

אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
מנסים למצוא את כל צבעי הקשת
עובדים קשה לבנות פה משהו במילים

ואתה חי בזמן זמני, ספור בלוח
ומקווה לשתות את החיים עד תום.
ובין כל אלה סך הכל רוצה לשמוח
ועל הדרך להגשים איזה חלום

אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
אולי אחרי הכל תשמח מהחיים
תאמר תודה ותהפוך פתאום למים
ותצטרף לים הרחמים

אם השנים חולפות מהר ולא הספקת
ולא נשאר מהן יותר מזיכרון
היית איש חשוב ענק אך התפוגגת
והשתדלת להשלים עם השעון

אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
תקווה למצוא את כל צבעי הקשת
תשאיר פה רושם טוב ותאסוף מילים

אולי אחרי הכל תגיע לשמיים...

6 תגובות:

  1. אורלי יקרה, מאחלת לך בריאות שלמה והמשך חיפוש תשובות לשאלות העמוקות. העבודה שאת עושה עם עצמך ממש מרגשת. אוהבת אותך מאוד, אופירה

    השבמחק
  2. תודה אופירה יקרה, שמחה שאת עוקבת ושותפה למסע. הגיע הזמן שניפגש, מקווה שאחרי שאתאושש מהניתוח נתאם מפגש של החמישיה. אוהבת ומתגעגעת!

    השבמחק
  3. אורלי יקירתי, למרות שאני מעודכנת ושותפה כמעט בכל יום בחייך, אני מתרגשת מחדש ומתפעלת מהעומק והיופי שבך. כמו תמיד, מאחלת לך שהתקופה הזו תהיה מאחורינו ונלמד יחד להסתכל על החיים מהזויות החיוביות שלהם. אוהבת אותך מאד. מרגלית.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה מרגלית יקרה, שנזכה לשנים ארוכות, טובות ומאושרות ונמשיך לשתף אחת את השניה בחוויות שאנו עוברות לטוב ולרע !

      מחק
  4. היי אורלי
    השאלות שאת מעלה מאוד נכונות ולצערי בתוך מרוץ החיים לא התפנתי לעצור ולשאול את עצמי אותן. כעת אני קוראת אותן אצל מי שאולצה לעצור ,ולמרות שזה אילוץ קשה ביותר, אני יכולה לראות את הרווח הקטן(גדול).אני חושבת שרוב האנשים לא עוצרים אף פעם את המירוץ וחבל.
    בהצלחה מחר! מאחלת לך שהניתוח יעבור בשלום ובקלות!
    בידידות
    סמדר

    השבמחק
  5. תודה רבה סמדר יקרה, אכן במירוץ המהיר והמטורף של החיים ה"מודרניים", קשה לעצור ולהתבונן, לקחת פסק סמן ולשקול מחדש מה הם הדברים החשובים באמת. חבל שאנו נוכחים להם בעיקר בעיתות משבר... צריך לנסות גם אחרת... ניפגש בקרוב :)

    השבמחק