הערת שוליים...

אז אחרי המתנה ארוכה ארוכה, שנדמתה כמו נצח ושבה התחדדה בי מחדש ההכרה שהזמן הוא מושג יחסי ומשתנה בהתאם למצבנו הנפשי ולנקודת המבט שבה אנו מודדים אותו... הגיעה התשובה היום - השוליים נקיים !
אין לכם מושג עד כמה רווח לי בהישמע הבשורה המשמחת הזאת אחרי כל הדאגה ותסריטי האימה שדמיתי בראשי.
לא ידעתי מהיכן לשאוב את הכח לניתוח נוסף אחרי השניים שעברתי בסמיכות ובייחוד אחרי שהצלחתי לראות את סוף המסע מתקרב... החזרה לאחור ויותר מזה לכריתה הצליחה להפיל את רוחי.
אבל כמו תמיד (וכדי שלא נחשוב שהחיים פשוטים...) יש סייגים לבשורה וצריך לבדוק האם גבול השוליים הנקיים מספיק רחב בשביל להחליט סופית שאפשר להימנע מניתוח נוסף. זה תלוי בהחלטה של האונקולוגית (לכל אונקולוג גישה משלו ומידת טווח ביטחון שונה שמניחה את דעתו...) וגם בהחלטה שלי.
ביום ראשון יש לנו פגישה עם האונקולוגית ואחרי שנשמע את דעתה נחליט סופית.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות מכל הלב למשפחתי התומכת ולחבריי שלא הפסיקו לתמוך ולסייע לאורך כל הדרך, בביקורים, טלפונים, ארוחות ומטעמים והיו גב תומך ומשענת מוצקה ברגעים הקשים, רוצה להקדיש לכם פסקה קטנה שמצאתי ומבטאת את מה שאני חשה:

"חברים הם כמו מלאכים
המרימים אותנו על רגלינו
כאשר הכנפיים שלנו
אינן זוכרות כיצד לעוף..."

ועוד משפט חכם שניסיתי לזכור ולשאוב ממנו כח לאורך כל תקופת החוסר וודאות ובעיקר במקומות הנמוכים וממליצה לכולם לאמץ, להפנים ולזכור תמיד:

"כאשר השמים מכוסים בעננים כבדים
השמש לא באמת נעלמת..."
אקהרט טול

ולסיום ציור חדש שציירתי בתקופה האחרונה, שמעבר לנוף המופשט שבו מתחבר גם לעניין הגבולות, הטשטוש והבהירות, ולהפתעות שצצות בדרך ...

נוף מופשט, אקריליק על בד 100*1000

עדכון נוסף קצר ומשמח -

היינו היום בהדסה ופגשנו את האונקולוגית וגם היא הסכימה שאין צורך בניתוח נוסף כרגע !
החל משבוע הבא, עוברים לשלב ההקרנות, ככל הנראה כשלושים,  ואחרי זה נבצע שוב MRI ונקווה שהכל יהיה תקין ו"נקי" והמסע הזה יהיה מאחורינו, אמן ואמן!